בדידות היא מחלת הדור שלנו. לא היינו צריכות מלחמה כדי להרגיש אותה נוכחת אול אוובר, אבל יש מלחמה ויש נוכחות מוגברת של בדידות ויש נחיצות גבוהה במיוחד למושג "קהילה" ולתחושות שמעניקה "חברות".
אני תמיד אומרת שאפעם לא ידעתי שאני צריכה קהילה, עד שנהייתה לי אחת ומאז שיש לי-אני מכורה.
אני באמת לא יודעת איך הייתי חיה את החיים האלה, בלי קהילת השוות ובלי עדת החברות הככ משובחת שלי.
מאחר ואני מקבלת ככ הרבה פניות בענייני חיברות, חברות וקהילה, חשבתי שיהיה יעיל ושירותי לרכז את עשרת הדברות שחיברתי בעצמי ליצירת חברויות בגילאים שאינם 12-22:)
קבלו את "המדריכה לעשיית חברות בשנת 2023"
1. העזי – אזרי עוז ואומץ , גייסי את מה שצריך כדי למצוא אותם ובבקשה הביני שכדי לייצר שינוי לפחות צד אחד צריך להעז והצד הזה הוא את:)
2. אזרת אומץ? אין עליך! עכשיו לשלב הבא: עשי אתו משהו:) אבל רגע, לפני שלב 3 כמה מילים חשובות:
בעיני, המילה חברות, כמו המילה צעצועים למשל, היא שם קטגוריה, בתוכה תמצאי המון סוגים, מינים, תתי קטגוריות ומענים שונים לצרכים משתנים. השנה הבנתי שעבורי – חברות היא דומה.
ברגע שהבנתי שיש סוגים שונים של חברויות, משהו בתוכי נרגע, התרחב והשתחרר. הבנתי שלא כל חברות היא חברות נפש, הבנתי שיש חברות לקפה ותערוכה ויש חברות של תחומי ענין ויש חברות של עומק שאפשר לא להתראות הרבה זמן ובעיקר הבנתי שזה גמיש, משתנה מזמן לזמן ושברגע שאאפשר לעצמי היברידיות גם שם – עולם שלם ייפתח בפני.
3. מפו עם עצמכן את הצורך שהכי חשוב לכן למצוא לו מענה בזמן נתון זה, למשל: עברתן למקום חדש ואתן לא מכירות אפאחת, בא לכן חברות חדשות עם ילדים בגילים דומים או שבא לכן חברות לספורט ושייקים או אולי חברה לשיחות עומק ויציאה ערבים – נסו למפות מה בדיוק או בערך, זה חשוב בעיני כדי למנוע אכזבה /מפח נפש שנובע מחוסר דיוק.
4. אחרי שהבנת מה בא לך /חסר לך / יכול להיטיב את יומך – בדקי היכן המקום הכי נכון למצוא את מבוקשך – אנחנו חיות בעולם מלא אפשרויות ועדין בדידות תעקוף השנה שלל מחלות אחרות כגורם המוות מס 1 וזאת כי למרות הבאזז והאפשרויות, רשתות חברתיות מכל הסוגים, עדין מותירות את רובנו בתחושת בדידות איומה ומחקרים חדשים אף מוכיחים שרק הקצינה והדגישה אותה.
מפו את המקומות בהם יהיה לכן נוח להיות אמיצות, להיחשף ולהניח את מבוקשכן – קהילת השוות המקומית שלכן, קבוצת וואטסאפ קטנה ומחבקת, האינסטוש הפרטי שלכן, קבוצה מקומית וחיובית, אנשים שמכירים אנשים ומעולים בחיבורים – הדיוק הזה חשוב ממש, תנו לו אקסטרא מחשבה.
5. זוכרות את סעיף 2? זה הזמן להשתמש בו.
קחו את מה שאתן מחפשות, הניחו אותו עם מילות כנות, באותנטיות ותקוה היכן שהבנתן שהכי נכון לחפש, נשמו עמוק ונשפו באמונה.
רגע, מילה על אמונה כנות ופגיעות ( הי brene brown)
אני יודעת שחלקכן חושש ממה יחשבו/יגידו ואיך ישפטו אתכן. אני מבקשת שתזכרו שלמרות מה שאתן חושבות, האמת היא שכנראה תעשו שירות מטורף למי שחוששות/מתביישות ומפחדות בעצמן:)
כן, לצערי יש איזו תפיסה חברתית לפיה לומר בקול – אני מפחדת, חוששת , מחפשת חברה, מרגישה לבד – מעיד על חולשה וחוסר אונים ואני פה כדי לצעוק – הפוך אחות, הפוך!!! אין חוזקה גדולה מזו ואין שירות חברתי חשוב יותר מלומר בקול את החששות והפחדים שלנו ויותר מזה – זה ככ ככ משחרר וממלא בכוחות!!! פגיעות היא סופר פאוור, האמינו לי.
6. שמרי על אופטימיות ופתחי את הלב והכי חשוב שהוא סעיף 6 – הניחי את השיפוטיות בצד.
אם הגעת לפה, את כנראה בעניין וכנראה 2 – יש בך מגירה של שיפוטיות ובכן – ברכות: את אנושית:))) בכולנו יש שיפוטיות, סמויה, גלויה, מעכבת או מטרידה, עכשיו השאלה היא מה את בוחרת לעשות אתה.
ככל שאנחנו מתבגרות, השיפוטיות שלנו מתקשחת ומתבצרת וסעיף 6 מבקש ממך להפוך אותה לפלסטלינה או להניח אותה לקצת בצד ולזכור שכדי למצוא חברות/חברה/חבר'ה – תצטרכי להניח בצד שיפוטיות, תפיסות ואמונות שיש לך על בנות ובני אדם.
חשבת שלא תוכלי להסתדר עם משהי ששונה ממך במאה שמונים? האמנת שמי שחיה איקס, עובדת בוואי, מגיעה ממקום ככ שונה משלך – לא תוכלי למצוא אתה מכנה משותף ולהיות חברה שלה?
חשבי שוב או הכי טוב – אל תחשבי, פשוט תפעלי. הגידי כן להצעה להיפגש, זרמי עם הזמנה לדרינק, קפה או ים בשקיעה – מנסיון : חברות מגיעה בצורות שונות וממקומות שונים – אמרי כן, מקסימום תתחברו:))
7. היי פרואקטיבית. זה מאסט.
בקהילת השוות אנחנו רואות די הרבה את ההבדל בין מי שכותבת בכעס, זעם ושיפוטיות לבין מי שמניחות את ליבן , מסיימות בסימן שאלה ומתנסחות שאופן שמזמין דיון ועשייה.
זו אינה סמנטיקה. סושיאל מדיה, בהיעדר ניואנסים של רגש, עיניים ומבט – גורמת לכולנו להסתמך רק על הנקרא ולקחת את הפשט למקום האישי שלנו.
ברגע שתתנסחי בפרואקטיביות ותזמיני אחרות להגיב, לחשוב אתך או להצטרף ליוזמה, פרויקט רעיון שיש לך- וואוו , את לא מבינה לאן זה עדוי להוביל.
8. אני יודעת. הורגלנו לחשוב שיזמות היא משהו שנולדות אתו ושיש או אין לך אותו ואני כאן כדי לשתף שמבחינתי לא נולדתי יזמת. לא מכרתי לימונדה בגיל עשר ברחוב בכפר סבא ולא עשיתי שום דבר יזמי עד מחאת העגלות (גיל 35) אבל מאז, אני מטפחת חשיבה יזמית בכל דבר, מוסיפה סימני שאלה, חושבת איך הבעיה שלי יכולה לשרת עוד נשים בפתרון ובעיקר כותבת לנשים חברות קהילה שלנו רעיונות לאיך אפשר לקחת כאב פרטי, בעיה או צורך ולהפוך אותם ליוזמה, פרויקט ומענה משותף שעל הדרך מחבר ומייצר חברויות.
9. הסכימי לשחרר וקפצי למים.
שחררי שיפוטיות
עכבות
פחד
אמונה מגבילה
תפיסה
זכרי שהבדידות כואבת יותר מכל אלו וכי יש מצב שממש מעבר לפינה מחכה לך חברה/חברות/פרויקט או יוזמה שישנו את חייך או ישנו אותם לטובה.
10. העולם מלא בדידות. סטטיסטית, מאחורי כל דלת שניה, יושב אדם בודד ומייחל לשינוי.
בדידות אינה תלויית גיל, מעמד, אזור מגורים , דת, מין או מקצוע. היא פושה בכל, לרוב שקטה ומכרסמת ועד ששמים לב – היא כבר השתלטה על חדר.
בכל אחד ואחת מאתנו יש את הכוח והיכולת לשנות זאת – עבור עצמנו ועבור אחרים/ות. היו השינוי הזה, אני מבטיחה: אחרים/ות יאמרו לכן /ם תודה ולא פחות חשוב תתמלאו בחוסן, אנרגיות ומוטיבציה שיילכו אתכן/ם לכל דבר בחיים.
11. צרי /חוללי תנועה
תנועה מובילה תנועה, מי כמוני יודעת:)
הזמיני לקפה
לכי להתנדב
הירשמי לחוג
הצטרפי לועד הכיתה
צאי לרוץ/ ללכת
אני מסירה את הכובע בפני התנועה – את מלכה!
זהו. הכדור בידיים שלך ואני מחכה לעדכונים. בבקשה, אל תחכי עוד רגע ואל תגידי מחר – הניחי את האבן הראשונה כבר עכשיו ותני לשאר להגיע – באחריות: אם תרצי מספיק ותניעי תנועה -זה יקרה.
